אודות

חכמה היא דמותה של גישה לעולם הנוצרת מעבר להבדלים הבינאריים של ידע מדעי, השכלה, ידע מבוסס ניסיון, ידע אליטיסטי, מול המסורת, חכמת ההמון, חכמת החיים וחכמת המורים. חכמה מאוגדת במידה הטובה של הענווה וההקשבה כמו גם הלימוד מן המסורת תוך ביקורתיות, אנליטיות, למדנות ועיון.

מעבר לדיכוטומיה בין מזרח ומערב השלטת באזורנו והעומדת במרכזם של מתחים תרבותיים דתיים ופוליטיים רבים, מה שמתייצב בפנינו כמכוֹנה עצומה של "התנגשות ציוויליזציות", אנו מבקשים לחשוב על התרבות האזורית דרך אופק אחר ודרך פריזמה שאיננה מבוססת על הדיכוטומיות הללו, הפריזמה האברהמית.

התמה "תורה מסורתית" מתרכזת במרחב הדתי והתורני ובאתגרים הדיכוטומיים המלווים את המרחב הזה, אלה הגוזרים מלחמה בין הארצי לשמיימי, בין החדש לישן, בין הפנים לחוץ, בין הקהילה למרחב האזרחי, ואלה שבסופו של דבר משרטטים קווי מתאר אינטרסנטיים ולוחמניים סביב שאלות מגזריות, אלה הקשורים בסופו של דבר לדיכוטומיות הגדולות של דת ולאום ולהבחנות בין הלאום היהודי לדת היהודית כישויות נפרדות.

המתחים הבלתי פוסקים בין הפוליטי והאתי, בין ליברליזם לבין שמרנות, בין פוליטיקה פרוגרסיבית לפוליטיקה ריאקציונרית, בין מהפכנות לשמרנות, המובילים לצידוד בפוליטיקה חסרת מידה טובה מחד או לזהירות נמנעת וחששנות פסיבית מאידך, מותכים מחדש ל"ליברליזם של צדקות" שבו המערכת הטכנית של הליברליזם וערכיו מותכת אל הצדקות והמידה הטובה.

התמה ישראל רבת פנים באה לייצר מענה למתח המתמיד שבין הריבוי לאיחוד במדינת ישראל, בין ההתפצלות לקבוצות ולשבטים שונים לבין כור היתוך שבה מתבצעת השתלטות של זהות הגמונית אחת על האחרות. ישראל רבת פנים מחזיקה את הייחודיות של כל אחת מן הקבוצות תוך טיפוח שותפות ביניהן.

הקיטובים הקשיחים בין המודרניות ה"חילונית", הארצית, המדעית, הרציונלית לבין המסורת המצדדת במה שהתקבל מן העבר, באמונה, בדת ובשמיימי, מתבטלים לטובת חשיבה מחודשת וביקורתית על מודרניות מסורתית.